בן שמואל וברכה. נולד ביום ו' בניסן תש"ז (27.3.1947) בשליץ אשר בגרמניה. בשנה שבה נולד עלו הוריו לארץ והביאו אותו אתם.

שנותיו הראשונות בארץ עברו עליו בקיבוץ. כשהיה בן שנתיים עקרה המשפחה לרחובות שם למד וסיים את לימודיו היסודיים בבית הספר על שם וייצמן. לאחר מכן החליט כי המקום האחד שיאפשר לו לתת את כל כולו למולדתו הוא הקיבוץ. לכן חזר לחיי קיבוץ, לרבדים. שם קיבל את השכלתו התיכונית כשמוריו וחבריו לספסל ולעבודה הכירו אותו כבחור מסור הממלא כל תפקיד המוטל עליו במסירות ובאחריות.

משה גויס לצה"ל במאי 1965 ובשורותיו מילא תפקיד של חבלן וסייר פלוגתי. מלחמת ששת הימים פרצה והוא באמצע שירות חובה שלו. השתתף בכיבוש ג'נין ועם תום הקרבות שם התנדב לעלות לרמת הגולן ובקרב שנערך בתל-אל-פאחר ביום הרביעי לקרבות, הוא א' בסיון תשכ"ז (9.6.1967) נפל בפעילותו הצבאית כחבלן וסייר. הזחל"ם שהתקדם לעבר המוצב נפגע פגיעה ישירה והחל לעלות באש. המפקד הורה לנטוש את הזחל"ם אך משה, למרות פקודתו, המשיך להפעיל את המקלע מתוך הזחל"ם הבוער ובמתן חיפוי זה נשרף הוא עצמו בלהבות הזחל"ם. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי בעפולה ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות ברחובות.

על גילוי הגבורה ודבקותו במשימה הוענק לו על ידי הרמטכ"ל ציון לשבח. "מדור הגבורה" נפתח על שמו בספריית בית הספר ברחובות אשר בו למד משה.

בתחקיר שנערך ב 2017 הודגש כי  צל"ש הרמטכ"ל שהוענק לטוראי ראשון משה דרימר ז"ל הומר לעיטור הגבורה.